חייו של חסר בית

זה בהחלט לא קל להיות הומלס בישראל של היום. לשמחתי אין לי ניסיון בלהיות הומלס כך שאני אני יכול רק להרהר על כך בצורה מרוחקת מהכורסא שלי (הכורסא המטאפורית).

לעיתים כאשר אני עובר ברחוב על פני הומלס אני מעיף מבט לארגז/כוס/פחית בכדי לראות כמה הוא הרוויח מאז שהוא יושב לו. ממבטים חוקרים גיליתי כי אני לא היחיד שעושה את זה (אם כי זה מפריע לי כל פעם מחדש כשאני עושה את זה) אין שום דרך מלבד לשבת איתו שם או לתצפת עליו ממרחק שאוכל לדעת כמה הוא עושה בשעה. למרות שהמידע הזה של כמות המטבעות וטיבם חסר תועלת אני לא יכול להפסיק לעשות את זה

ישנו קו דק מאוד בין הומלס שמרוויח הרבה (יחסית להומלס) לבין הומלס מובטל. מתצפיות חטופות שמתי לב שהומלסים פצועים ומלוכלכים מרוויחים פחות מהומלסים בריאים ונקיים.

אנחנו האנשים ה"עשירים" וה"שפויים" נוהגים בהומלסים בדיוק כמו שאנחנו נוהגים בשאר האנשים. מנתחים ומנסים לדרג אותם על סקאלות שונות. הוא נוסע לבאר שבע ב7.90 חבר שלו בעצם נרקומן ולידו יושב אחד שלא מישיר מבט על אנשים, יתכן והוא משוגע. אנחנו שופטים אפילו את ההומלסים ובעצם השפיטה דוחקים את האנשים האלה רחוק עוד יותר מאיתנו הישר לשולי החברה.

האנשים האלה נהפכו לכאלה בגלל סיבות שונות שנחתו עליהם : אקראיות , מזל רע וחוסר יכולת להתמודד עם יותר מדי צרות בבת אחת. אף אחד לא בוחר להיות הומלס לפעמים אנשים נשברים צריך לזכור את זה.

כשאני מסתכל עליהם עושה רושם שזה לא מפריע להם יותר משזה מפריע לי.


מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s