מדוע אנשים לא מצליחים להתחבר למשחקי מחשב

הגיימרים בינינו מכירים את ההרגשה הזאת. שיחקתם במשחק מחשב מופלא , מדהים מטריף  ויש לכם אולי 3 אנשים איתם אתם יכולים לדבר על זה (במקרה הטוב).הגימרים בארץ נמצאים בארון וירטואלי בכל הקשור לשארית האוכלוסיה הישראלית.

נחזור רגע אחורה בזמן לתקופה בה מרבית האוכלוסיה הבוגרת בישראל של היום נתקעה ולא יצאה ממנה עד היום ואולי גם לא תצא עד סוף ימיה. שנות ה 80 . משחקי המחשב הראשונים יוצאים , רובם מציגים גרפיקה איומה ומשחקיות פשוטה וממכרת (לגיקים שבינינו) . מרבית בני הנוער או המבוגרים הנורמאלים של אז לא מסוגלים להתחבר לסוג בידור כל כך מופשט. הקולנוע תופס תאוצה משמעותית בשנים האלה ותעשיית המוזיקה ממשיכה את האבולוציה שלה. מבחינת הזיכרון הקולקטיבי משחקים מערבים "משחק" בלבד . בניגוד גמור לדברים חיוביים כמו "צפייה" , "האזנה" וכ"ו משחק נתפס כפעולה לא מאתגרת.

ואכן רבים מחזיקים דעות דומות גם בימינו .

מהו "משחק מחשב" ?

בעבר משחקים היו מאוד סגורים עלילתית והמשחק בהם היה למעשה זהה לצפייה בסרט (מכאן שסרטים/סדרות  הם בעצם משחקים שתקועים בשלב הראשון באבולוציה) משחקים עדיין היו עדיפים אינטלקטואלית מסרטים משום שסרט ממוצע הציג נקודת מבט אחת לרוב ואילו במשחק ניתן לחוות את העלילה ממספר גדול של נקודות מבט. משחקים בתקופה זו החלו להשתכלל במהרה להציג עלילות טובות יותר , עמוקות יותר ומתוחכמות יותר שלב זה של המשחקים ממשיך גם היום במקביל לאבולוציה השנייה והשלישית . משחקים מהשלב הזה בהתפתחות ניתן למצוא בז'אנרים של משחקי הקווסט למיניהם (הרפתקאות) ומשחקי האקשן למיניהם.

השלב השני הוא השלב בו המשתמש מגדיר את התוכן , כאן משחקי המחשב החלו להשתלט מבחינה קונספטואלית על תעשיית המוזיקה. משחקים נפלאים רובם מז'אנר האסטרטגיה והסימולציה ומשחקי התפקידים מאפשרים לצרכן להגדיר את התוכן בתוך עולם היצירה הקבוע. בדומה להאזנה ליצירה מוזיקאלית או קריאת ספר (אולם עם הרבה יותר חופש מחשבתי) היוצר יצר עולם והמשתמש מנווט את העולם הזה בהתאם לרצון שלו.

השלב השלישי החל להיווצר רק לאחרונה והוא משחקים עם עולם פתוח ומשחקיות פתוחה לחלוטין היצירתיות כאן היא המפתח למהו המשחק . אין כמעט דוגמאות בלעדיות לסוג הזה מלבד אולי משחק הרשת החינמי המצויין MINECRAFT העקרון כאן הוא שהמשתמש יוצר את העולם גם והמשחקיות היא האינטרקציה בין האנשים. SIMS  למשל שייך לקטגוריה הזו אולם לא במלואו.

את הזאנרים המשחקיים השונים ניתן לחלק בחלוקה גסה לשלושת האבולוציות שתיארתי. אולם משחק נפלא באמת הוא כזה החוצה ז'אנרים ומאפשר בעצם סיעור עליליתי ומוחי של המשתמש שלא ניתן למצוא באף מדיה אחרת.

מדוע שונאים משחקים בארץ ?

במה אתם משחקים ? לרוב התשובה תהיה משחקי ה CASUAL (כן גם משחקי הפייסבוק נכנסים להגדרה הרחבה הזו). הרשו לי לזלזל. אחת הטענות הכי גדולות נגד המשחקים באשר הם בכל תקופה היא שהם ילדותיים. הם מזכירים לאנשים משחקי ילדות של פעם. למעשה הקונספט של משחק נקרא ככה "משחק" בכל שפה בעולם.. לירות באנשים ב GTA זה כמו לשחק משחק של שוטרים וגנבים עם החברים שלך בגן חובה. כך גם  מדוע צפייה בסרט של שוטרים וגנבים כמו למשל THE DEPARTED הוא פעולה נעלה יותר מלשחק? כי שם יש שחקנים שמשחקים ?

במה שונה יוצר משחק שיוצק לתוך המשחק בימוי כל כך מושלם שאף שחקן לעולם לא יוכל להשוות לזה? אני מצטער אבל בהשוואה למשחקים מסויימים מבחינת הבימוי והעלילה הסרט הזה נראה כמו משחק ילדים. נכון שרק לאחרונה אנחנו רואים משחקים טובים כל כך בשוק זו לא הנקודה. הנקודה היא שאין תרבות משחקים בארץ . אנשים לא מבינים משחקים , ולא מבינים שום דבר בכל מה שקשור לצריכת משחקים. אז נכון ניהול חווה בפייסבוק מבדר ולא מחייב אבל אם נסתכל על האלמנט המשחקי בסימולטורים האלה נראה שבעצם מדובר בניסיון להוציא מאנשים לחיצות על עכבר. אתה לוחץ על העכבר ומקבל פרס על הלחיצה לא על הפעולה האמיתית שלך כמו איזה עכבר בכלוב. אל תבינו אותי לא נכון אנחנו אוהבים את זה (גם אני אוהב את זה) אבל אני בניגוד לרוב האנשים יודע שיש אלטרנטיבה אחרת. אלטרנטיבה שהפרס הוא הדרך ולא הרווח מעץ הפרי שקניתי. נניח משחק מדמם כמו למשל DOOM הראשון הסיבה שהוא היה ממכר היתה כי הוא היה פשוט אבל הוא היה יותר מורכב מהמשחקי הפייסבוק של היום כי היתה שם דרך. זה לא היה מעניין רק להרוג את היצורים אלה האיך הרגנו אותם זה מה שהיה מעניין. בדיוק כמו ה -GTA האלים , המשחק הזה מתגמל אלימות אבל הוא מתגמל יציריות יותר מהאלימות. אפשר להסתובב כמו אדיוט בכל המשחק הזה ולדרוס אנשים ולהרביץ לזונות אבל אפשר גם להחליט לבד איזה פשע רוצים לעשות וכל ביצוע של הפשע הזה הוא שונה ויחודי.

בדיוק כמו נהיגה גם במשחקי מחשב צריך לדעת איך לשחק. זה משהו שצריך ללמד את הילדים מגיל צעיר או את המבוגרים מגיל מבוגר. הסיבה שיש אנשים שאוהבים לשחק במשחקי מחשב והם מחשיבים את עצמם כ גיימרים היא לא כי הם ילדים מופרעים שאוהבים להתפרע. להפך ילדים מופרעים כאלה לא מסוגלים לשחק במשחק מחשב אחד לאורך זמן בשביל להנות ממנו באמת . ילדי ריטלין (הנה דוגמא לילד ריטלין משחק במחשב) אלה יעלו קצף מהפה בזמן שהם ידרסו את הזונה ה 500 שלהם במשחק. זה משעמם ! משול לראות את הפרק ה6000 של היפים והאמיצים. לילדים כאלה יש בעיית אישיות שאינה קשורה למשחקי המחשב. צריך לדעת איך לשחק בצורה מהנה. כמו שפעם היו ילדים שלא ידעו לשחק עם חיילי צעצוע רק ידעו לשבור אותם והיו ילדים שהרכיבו את הקרב האחרון על האלמו בגיל 7 . בניגוד לדעות המטופשות כי משחקי מחשב מזיקים לילדים ההורים הם אלה שמזיקים לילדים בזה שלא מחנכים אותם. ילדים ישיגו משחקים בדיוק כמו שהם משיגים כל דבר שרוצים בסופו של דבר. הפתרון הוא שההורים צריכים לשבת עם הילדים מגיל קטן ולשחק איתם במחשב. לחנך אותם לעשות את הבחירות הנכונות ולהסביר להם כיצד לשחק.

מדוע לא קיימת תעשיית משחקים ישראלית ?

הסיבה העיקרית לפי דעתי שאין תעשיית משחקים בארץ היא כי התוכן אינו מתורגם לעברית. בשביל לשחק במשחקים הטובים יותר צריך להבין אנגלית . מזה שנים שאין מפתח משחקים ישראלי רציני.  עד לפני 15 שנה היתה חברה יחידה שעסקה בזה ונסגרה (מחשבת) לאחר קשיים. מאז שום דבר לא זז , כלומר היה ניסיון לפתח משחק אסטרטגיה מטופש אבל שום דבר שבאמת היה שווה משהו. ישראלים מספקים טכנולוגיה לתעשיית המשחקים העולמית ועושים מזה כסף , מנועי משחק , פתרונות גרפיים לכרטיסי מסך חדישים. אולם מדובר פה יותר בצד הטכני של היציריות ופחות ביצירה עצמה . יש מוחות יצירתיים בארץ ואנחנו לא מנצלים אותם בתחום הזה.

חבל כי לישראל יש הרבה מאוד מה לתרום לתעשייה העולמית. למעשה אם נחשוב על זה המדינה היחידה שהייתה פעילה במלחמה מתמשכת מאז שנות הקמתה היתה ישראל. אנחנו יכולים להיות מספר אחת בעולם מבחינת יצוא של FPS מלחמתיים עזבו את סדרת COD . מה לגבי מלחמות ישראל ? מה לגבי המבצעים בעזה ? בלבנון ? תחשבו איזה מסע הסברתי עצום זה יכול להיות נגד ארגוני טרור. ארגון טרור גם לא יהיה מסוגל לתבוע את יוצרי המשחק.. הוא ארגון טרור !! .העולם יוכל להבין מה עובר על חייל ישראלי בתוך עזה הרבה יותר טוב אם הוא יצטרף לשחק אותו ולא לראות את זה באיזה סרטון מקרטע באינטרנט.

אפשרויות אחרות הם חינוכיות כמובן. אל תחיו באשליות ! הילדים שלכם צורכים בידור שמגיע מאמריקה ומעטים מהם אפילו צורכים בידור איכותי. משחקי מחשב שילמדו את המורשת היהודית בצורה מרתקת ומגניבה יותר מלומדות מקרטעות של מט"ח. אני מדבר פה על Assassins Creed המתרחש בירושלים לפני 2000 שנה. על מלחמות ישראל אותם ניתן לשחק ולראות ,לחוש את המצב הגיאופוליטי של ישראל הקדומה את המרקם הדתי של החברה. זה ילמד את הילדים פי 100 יותר משעורי התנ"ך היבשושיים של היום.

לסיכום הקשר למדע-בדיוני ופנטזיה

זה נכון שמרבית האנשים שאוהבים את ז'אנרים האלה אוהבים גם משחקי מחשב. לכן חשבתי לנתח קודם מדוע אנשים אוהבים את הז'אנרים ומה מאפיין אותם :

  1. פתיחות מחשבתית למציאות שונה.
  2. קבלה של תופעות/יצורים שונים כחלק מהחיים.
  3. חוש אסתטי (ברמה כזו או אחרת).

מכאן שאם אנשים לא אוהבים משחקים אז כנראה שאין להם אחד מהדברים המופיעים כאן.

Assassin's Creed

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “מדוע אנשים לא מצליחים להתחבר למשחקי מחשב

  1. שלום. לפי דעתי כל הארגומנטים שקראתי בפוסט הם נכונים.. היום המשחקים הם מעניינים ביותר וגם השחקנים נהנים מהמשחק. המשחקים הפכו לכחמים יותר מאשר פעם ובנוסף היום גם דרך המשחק ניתן להכיר חברים ווירטואליים חדשים.. אך בעיה העיקרית שפחות ופחות אנשים משחקים כיוון שאין לנו זמן… המשחק הוא טוב ויפה אבל יותר מסובך וארוך, עד שאתה מגלה את הצעדים הבאים שלך מה צריך לעשות עובר הרבה זמן וכבר צריך לחזור לחיים הרגילים, לטפל בילדים, לנקות את הבית וללכת לעבודה.. חבל.. זאת סיבה שאני לא משחק לפחות..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s